top of page

איך סולידריות יכולה להפוך לאסטרטגיית שיקום? מאמר דעה.

אנחנו מומחים בתירגול סולידריות במצבי קיצון. כל כך מומחים שאפשר להגיד שאת המלחמה הזו מנהלים האזרחים בעורף כבר ברמת ה״אוטומט״ כי אנחנו כל כך מומחים בזה.

רגעים כאלו גורמים לי לתחושת אחווה ,הנה, זו זו המדינה שלנו, ה״האור הנבחר״ שחונכנו עליו.


אבל אז, מהר מהר, חזרה לשגרה ושוב - לשנוא את השכן, להתעצבן ולקלל את ההיא בכביש, להאמין שיש רק אמת אחת ורק נקודת מבט אחת, להתפרץ, להאשים, לנתק קשרי חברות ומשפחה על בסיס שיח אידיאולוגי, לחשוב שעובדים עלי ומי אמר את המילה האחרונה.

ארס שיוצר הרס .

ואני שואלת בכאב גדול

למה עם ישראל חי רק שהוא מת?


אאוץ׳,בואו נחזור לסולידריות.

מחקרים מראים שמצבי סולידריות מביאים לאדם החווה אותם:

  • אמפטיה ואי שפיטה

  • שייכות וביטחה

  • עלייה בביטחון העצמי

  • שקט מחשבתי

  • קוהרנטיות חברתית (לכידות חברתית)

ברמה הפיזית -

  • עליה ברמת רווחה נפשית ( שחרור הורמון האוקסיטוצין)

  • עלייה ברמת התחושה הגופנית (איזון ברמת ה BMI וירידה ברמת הסוכר)

  • ירידה בתסמיני דיכאון

  • ירידה בהתקפי חרדה וסטרס (דופק)



אז למה אין יותר מזה?

במצבי קיצון אנחנו לא מתחשבנים ופשוט חייבים לעשות, אז תחושת הסולידריות באה ללא מאמץ ובקלות.

הבעיה מתחילה לאורך זמן או כאשר ״האיום״ פוחת ואיתו גם הרצון לחוש סולידריות. מה שגורם לנו להתרחק, לעזוב, להרגיש פתאם את מאמץ הנתינה כמשהו ש״חייבים/צריכים״ לעשות וזה בא (כך אומר לנו המיינד) על ״חשבון״ הצרכים שלנו.

והופ.. חוזרים לשגרה המוכרת.


שאלתי כמה א.נשים סביבי מהי סולידריות לדעתם.ן, הנה חלק מהתשובות:

סולידריות היא חובתינו הלאומית.

סולידריות היא התנדבות למען מי שאין לו

סולידריות היא המחויבות שלנו

סולידריות מגיעה מאשמת ניצולים

סולידריות היא להיות בצד הנותן

סולידריות היא רשת ביטחון במצבי קצה.

סולידריות קוראת כשיש קושי/אויב משותף/מצב קיצון/ מלחמה/השרדות


לדעתי, יש פה איזה סתירה בנרטיב שכולנו מחזיקים. אמנם יש אמת במילה. אבל זה רק צד אחד של המטבע.


שבירת המיתוס:

  1. סולידריות היא מילה לועזית - אחד הפירושים מלטינית הוא solidum או wholesome שזה בעצם אומר מתכלל! והפירוש השני זה solid - יציב. זוהי מטרה משותפת המחברת בין אנשים שמביאה לקבוצה ולפרט יציבות. מדובר ברווח של כל המעורבים בדבר. זה טוב לנו לעשות בשביל האחר.

  2. מדובר במנגנון ריפוי נוירוביולוגי - אוקסיטוצין, הורמון האהבה המשפיע על תחושת השייכות, משתחרר כאשר אנחנו חווים סולידריות, רמות הסטרס, החרדה והדכאון יורדות. הגוף שלכם מודה לכם.

  3. סולידריות זה חוש שכדאי לתרגל ולהעצים ברמה יומיומית. באנגלית יגידו - Sense of solidarity.

  4. מחקרים מראים שכאשר אנחנו חלק ממטרה משותפת - בין אם היא התנדבותית או לא, רמת איכות ותוחלת החיים הפיזית והנפשית עולה.

  5. סולידריות מעוררת רצון להתנדבות, אך אינה תלויה בה. סולידריות יכולה להוות חלק גם מ DNA של תאגיד.

  6. גם שהמלחמה תיגמר, יהיה זמן שיקום - 3 שעות של סולידריות בשבוע בין אם בתשלום או לא זה שיקום.

  7. האם חשבתם פעם שאולי סולידריות היא הנס הגלוי של העם הזה? שהסולידריות היא מה שמרימה אותנו לגבהים, נותנת לנו כאומה מוטיבציה להמשיך, לעוף קדימה, להגן ולהחזיק אהבה בקירבנו?

״אנחנו נוטים לחשוב שנתינה היא בשביל האחר, שנעשה אותה בפנסיה או כשיהיה לנו כסף, אך אם נבין שכל אקט של טוב לב, עושה טוב ללב שלנו, אולי אף נגלה שזה יותר זול, נגיש ובריא יותר מתרופות״.

ההבדל בין סולידריות להתנדבות:

סולידריות כרוכה בתחושה עמוקה של זהות ומטרה משותפת בתוך קבוצה, נתינה היא מושג רחב יותר הכולל פעולות של נדיבות ותמיכה. בתכלס, הם יכולים להצטלב ולהשלים זה את זה, כאשר פעולות נתינה תורמות לסולידריות ופעילות סולידרית מעוררת השראה למעשי נתינה.

אבל לא חובה. לעיתים יש בילבול. אנחנו יכולים גם וגם.

אז איך סולידריות יכולה להוציא אותנו מהמשבר?

בקורונה ראינו כבר שלבדידות יש מחיר כבד נפשי, פיזי וכלכלי. במקרה הנוכחי זה לא רק משבר, זו טראומה הדורשת שיקום ארוך שלכולנו חלק בו. יש מי שיותר ויש מי שפחות, זה אינו משנה כי העולם הוא עגול.

נחשפנו למראות שלא נשכח לעולם, הכלכלה, האמון, תפיסת המציאות - התפרקו.

אסור לנו להפסיק ולחזור לשגרה כאילו כלום לא קרה ולהמשיך לקבל את ״המנה היומית״ של כאב מחדשות 20:00. סולידריות יכולה להפוך לאסטרטגית שיקום של העולם המשתנה.

היא יכולה להמשיך במקביל לעבודה.

היא יכולה להיות חלק מלימודי ליבה של בית ספר

היא יכולה להוות ערך מיתוגי של האומה הזו

ולתחזק את מה שקורה עכשיו, כי הנה, אנחנו כבר עושים את זה

אז כדי שלא שנכח ונחזור להלחם.

החיבור ביננו זה הכח שלנו.



טיפים לחיזוק חוש הסולידריות.

  1. לשבור את המיתוס - לדייק את המסר: סולידריות מיטיבה גם לנותן, ברמה האישית, הפיזית והנפשית.

  2. סולידריות, לא רק למצבי קיצון. כדי שילדינו יתרגלו גם ״על יבש״ חינוך לתקשורת המבוססת על דעות שונות, תמיכה בשיתופי פעולה, קבלת החלטות עם היכולת לתת מקום גם לדעתו של האחר.

  3. לסנן רשתות חברתיות (וגם טלוויזיה) לחפש את הידע היותר קונקרטי והפחות דרמטי. להתחבר לתוכן המציג ומקדם סולידריות בין א.נשים, מפגשים המציגים קונפליקטים ודעות שונות המציגים דינמיקה מכבדת בין כולם, לצערי שימוש בתוכן המפעיל את הורמוני כאב כמו אנדרנלין מגבירים את הרייטינג כך שעלינו להתאמץ למצוא תוכן אחר.

  4. המתכון הוא: 10% מהזמן הפנוי שלך או 3 שעות בשבוע. שעה ראשונה - יצאת מהבית, עצם הפעולה משחררת אוקסיטוצין ועושה טוב ללב. שעה שניה - פעילות פיזית למטרה נעלה מחברת אותך לכאן ועכשיו לשכוח לרגע את המחשבות העצמיות, מתכון לבריאות מוחית :-) שעה שלישית - תחושת לכידות והתרחבות הלב - אתם ב zone השייכות. אם לא מאמינות, מוזמנים להכנס לסירטון הטד על המחקר הארוך בעולם - מה הופך אנשים למאושרים.

  5. הרשת מלאה במתודיקות של שיתופי פעולה (כתבתי על זה פה) הביאו סדנאות, דיונים, שיחות והנחיות למקומות העבודה וארועים חברתיים.


"If you have come here to help me, you are wasting your time. But if you have come because your liberation is bound up with mine, then let us work together".

Lilla Watson, Aboriginal woman


לסיכום

משברים וקונפליקטים חשובים להתפתחות שלנו, זה הטבע.

מצבי קיצון, לעומת זאת, עושים בדיוק ההפך, מחלישים את ההתפתחות שלנו.

כך עובדת גם מערכת החיסון -

היא כל הזמן נלחמת בתאים כדי לחזור להומאוסטיז

אך במצב קיצון אנו עלולים להפסיד חיים.


לכן, כולי תקווה שיותר ויותר א.נשים, גופים, אירגונים יבינו שתירגול והטמעת ערכים של סולידריות בחיים ישקם ויטיב איתך, עם העסק, הלקוחות ואפילו עם העולם.

שנלמד לחשוב לפני שמגיבים

ושנהיה רכים ורכות לעצמינו

כי זוהי תקופת שיקום

א ר ו כ ה.


הדס




רשימת מחקרים:

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/20668659/ - באיזו מידה יחסים חברתיים משפיעים על הסיכון לתמותה

https://www.jstor.org/stable/26270277?seq=5 - מחקר על הקשר בין חוסן אישי לאחווה חברתית

https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5017225,00.html - מחקרים קובעים: התנדבות משפרת את בריאות הגוף והנפש



Comments


bottom of page