איך לקדם אסטרטגיית ESG בעסקים קטנים ובינוניים?

יש מקומות שכאשר אומרים את שלושת האותיות ESG נפתחות העיניים. 

למשל, הבורסה לניירות ערך, מסדרונות התאגידים וברגעי החלטות הרות גורל בחדרי ההנהלה של קרנות הון.

עם זאת, בעתיד הלא רחוק, בעלי עסקים קטנים ובינוניים, שיקדימו את זמנם, יוכלו למנף את הידע הרשום במאמר זה לקידום העסק.

לפני שאני מסבירה איך, רגע נעשה סדר בחדר.

אחריות תאגידית - גירסת שנות ה 80

עד לא מזמן המושג ״אחריות תאגידית״ היווה סוג של המלצה אסטרטגית לחברות ענק לשמירה וחיזוק התדמית כמו גם להורדת ביקורת והתנגדויות צרכניות, דרך פעילויות ״מיטיבות״ הראה התאגיד כי הוא מחזיר בחזרה לחברה. 

הצעד האסטרטגי הזה הוכח כמוצלח במיוחד בעיני הצרכנים. אך ברבות השנים, שיפור הטכנולוגיה וצרכנים נבונים שחקרו לעומק, התגלו פריצות מוסריות, חברתיות וסביבתיות (מה שנקרא בעגה המקצועית greenwash.)

עברו השנים, וגודל האסון והמחיר הכבד של ניצול הטבע והאדם החל להתגלות ולהחשף.

במקביל, בשלהי 2015 אי שם בפריז, הוחלט באו״ם, בחתימה של 193 מדינות, לצאת עם תוכנית עולמית הכוללת 17 יעדים לפיתוח בר קיימא שמטרתם - לשמור על כדור הארץ ויושביו שלא יכחד עד 2030. 

מאז התהפכו היוצרות,

כיום זו כבר לא המלצה לתאגידים אלא דרישה רגולטיבית רצינית, כזו שמשפיעה על הדירוג שלך בבורסה אם לא תעשה כך ובעתיד הקרוב תיגרור גם קנסות.   

אז מה זה בעצם ESG? 

כדי לעודד את חברות הענק שרואות רק את האינטרס ושורת הרווח, פיתחו אנליסטים אמריקאים מסגרת דיווח המעניקה דירוגים לחברות המתבססים על הביצועים השנתיים שלהם בתחומי הסביבה, החברה וההתנהלות האתית של החברה ֿ(ממשל תאגידי)  אלו מדדים הבודקים עד כמה החברה באמת עומדת מאחורי המילים, כמה היא בת קיימא ולא עושה פעילות שתפגע בעתיד כדור הארץ או הא.נשים.

מדוע עכשיו זו ההזדמנות של העסקים הקטנים והבינונים?

• יש יותר תמריצים ומימון (השקעות אחראיות) לחברות בינוניות.

• הטכנולוגיה הוזילה דברים שפעם היו ממש יקרים (פאנלים סולארים למשל)

• שרשרת אספקה קלה למדידה והערכה בעזרת תוכנות שונות

• אפשרויות לשילוב מגוון של עובדים בעבודה

• מותג שמיטיב מעלה משמעותית את ערך המותג בעיני קהל הצרכנים

• חברות תאגידיות שמחשבות את שרשרת האספקה שלהן מחפשות ספקים מיטיבים.

• עוד אין רגולציה לעסקים קטנים -בינוניים, אבל בעתיד תהיה ולכן זו הקדמה והכנה מראש. 

• והכי חשוב, לחבר משמעות לעשייה זה בריא יותר לכולם.

• לחברה מתחילה אין צורך לעמוד בכל חובות הדיווח והיא יכולה להתמקד בפרמטרים שמדברים את המותג שלה.

  עם זאת, להשתמש בזה למטרה מיתוגית בלבד זה לא מיטיב ולא אתי בכלל ולכן בראש ובראשונה על החברה להציג את הדו״ח בצורה שקופה ולציין שמדובר בפעילות מדידה הדורשת שיפור מתמיד! בכל שנה.

*המרכיבים העיקריים של ESG

סביבה (Environmental) -מתייחס להשפעה הסביבתית של הארגון:

• ניהול פסולת וזיהום 

• יעילות אנרגטית 

• פליטות גזי חממה 

• התייחסות למשאבי טבע1

חברה (Social) - בוחן כיצד הארגון מתייחס לעובדים, ספקים, לקוחות והציבור הרחב:

• גיוון, שוויון והכללה

• תנאי עבודה

• הגנת מידע ופרטיות

• שביעות רצון לקוחות

• השפעה על קהילות מקומיות1

ממשל תאגידי (Governance) - מתמקד באופן שבו הארגון מנהל את עצמו:

• אסטרטגיית מיסוי

• תגמול מנהלים

• תרומות ושדולה פוליטית

• מניעת שחיתות ושוחד

• מבנה וגיוון הדירקטוריון

מקור: קישור למאמר באנגלית

הנה כמה טיפים לתחילת הדרך:

1. מחקר מקדים - תחקרו מהם ה״אתגרים״ הגדולים ביותר בעולם, הכירו את 17 יעדי הקיימות של האו״ם בתור התחלה ומשם תבחרו מה מדבר אליכם יותר. (אם אתם עסק בתחום המזון, אז יעד 12 יכול לדבר אליכם ״הפחתת פסולת המזון העולמית –  עד לשנת 2030, לחצות את פסולת המזון העולמית לנפש ברמת השיווק וברמת הצרכן, והפחתת אובדן מזון לאורך תהליך הייצור ושרשרת האספקה ובכלל זה אובדן לאחר האסיף.״

   
   

2. מתוך כיווני ה ESG שרשומים למעלה, ביחרו את המדדים שבהם לעסק שלכם יש את ההשפעה הגדולה ביותר כך שבאפשרותכם למדוד ולשפר לאורך זמן (כדי שתוכלו להוכיח את השתפרותכם)

   למשל, אם בתחום המזון עסקינן, כדאי להתחייב למדדים הקשורים לסביבה.

   • הפרדת פסולת רטוב/יבש והקמת קומפוסט מקומי שישמש את הצמחייה במקום. 

   • הובלת מדיניות צמצום מזון ויצירת ארוע ביום הצמב״ז הבינלאומי

   • איסור שימוש בחד פעמי - קידום מדיניות השואפת לאפס פסולת

   • לבקש להביא מהבית קופסאות take away

   • לתרום את שארית האוכל או למכור במחיר מוזל 

    עסק שהוא שירות כמו משרד יכול לבדוק את היעילות אנרגטית:

   • להטמיע מערכת חכמה לכיבוי חשמל 

   • שימוש בתאורה סולארית

   • מדידה וחישוב נתוני צריכת האנרגיה 

   או לתת התייחסות למשאבי טבע: 

   • לרכוש ציוד ביד שניה

   • שימוש חוזר בעץ, ברזל, זכוכית

   • להשכיר את המשרד במודל של Shared Space לאחרים ולהקטין בכך את טביעת הרגל הפחמנית.

     
     

3. בישראל אין עדיין התמקדות בכלי מדידה לעסקים קטנים - בינוניים אבל אנחנו בדרך לשם. לאירגון מעלה יש את מדד basic ובשיחתי עם עופר פלין (כאן אפשר להקשיב לפרק בפודקאסט) הוא ציין את המודל הלוגי ככלי עזר. את Bcorp אני ממש אוהבת, הם במקור מייצרים דוח תאגידי, אבל יש להם גם סקשן לעסקים קטנים ובינוניים - ממש ממש קשה להתקבל לשם. בכל מקרה, הנושא כל כך חם שבעודי כותבת מאמר זה כבר נוספים כלים חדשים.

   
   

4. שיתופי פעולה אסטרטגים - בכך שאתם בוחרים למדוד את ההשפעה שלכם ולהציג אותה כדו״ח, אתם מקלים על החברות גדולות לבחור בכם כספקי משנה מאחר והחברות הגדולות מבקשות מכל שרשרת האספקה להפוך להיות מקיימים וחברתיים ובעתיד אף יעמדו על כך.

   אם אתם מפעל תעשייה יצרני, משרד הכלכלה נותן תמריצים ומסבסד פגישות ייעוץ מקצועיות בנושא יעול משאבים, אם יש לכם אפשרות להעסיק בעלי מוגבלויות או מפעל שרוצה להעסיק א.נשים מהגיל השלישי, אירגון הג׳וינט ילווה אתכם בתחום החברה, החשב הכללי מוציא קולות קוראים.

   
   

לסיכום,

בין אם את מנהלת של עסק עם לפחות 50 עובדים או בהקמה של סטארטאפ, אם את מכירה בעלי עסקים קטנים ובינוניים אשמח שתעבירו הלאה - ז עכשיו אחלה הזדמנות מאחר וכל עוד השוק בישראל עוד לא התעורר על עצמו, בחירה באסטרטגיה של השפעה חיובית בשנים הקרובות לא רק תשפיע לטובה על החברה אלא גם תעלה את הערך והבידול שלך בשוק. 

אם את.ה סטארטאפ עולה, תתכוננו, גם כך המשקיעים שלך ידרשו ממך להראות מה אתה עושה בתחום מאחר וזה ישפיע על הדירוג שלהם בהמשך הדרך. 

רוצה להבין יותר?

פה לכל שאלה, 

הדס