top of page

מאומת הסטארט אפ לאומת האימפקט - ולא, אין זו אגדה. סיכום ביקור - פורום הרצל ליזמות חברתית - כלכלית.

עודכן: 26 באפר׳ 2023

כל שנה, ב 22 באפריל, חוגגים ברחבי העולם את יום כדור הארץ. מעניין שמה שהתחיל כמחאת סטודנטים, הפך להיות ליום הקורא להתעוררות לנוכח מצב האקלים (למי שרוצה לקרוא איך יום כדור הארץ התחיל).


מה הרצל היה אומר על משבר האקלים?

השבוע הוזמנתי לפורום הרצל ליזמות חברתית - כלכלית, ארוע שבו לקחו חלק ארגון SDG ישראל. SDG כידוע, הם ה - *sustainable development goals, שבע עשרה יעדים, שהאו״ם קבע ב 2015 שהם מכלול של כל מה שצריך כדי שכדור הארץ והאנושות ישגשו, גם מדינת ישראל התחייבה . (הסבר בסוף המאמר)

בכנס השתתפו א.נשים מהזירה היזמית, העסקית, החברתית והסביבתית. חלקם מזוהים כיזמים ויזמות מיטיבים, חלקם כבר הבינו שהעולם רוצה מיטיב ובאו להקשיב.

אז במקביל ליום כדור הארץ שנותן לנו תזכורת, בואו נדבר אימפקט.

בתמונה: טל רונן מסביר על המבנה של 17 היעדים מחולקים לסביבה - חברה-כלכלה (ולא ההפך).


מה זה אימפקט?

בעולם העסקי מדובר על שימוש בכח העסקי וההשפעה שיש לבעלי עסקים כדי להטיב עם העולם, עם הסביבה ועם החברה במקום לפגוע ולנצל.


בספרו של סר רונלד כהן - המדריך למהפכת האימפקט, מסביר כך:

‘An impact is the measure of an action’s benefit to society and the planet We must shift to measuring outcomes, not activities. Instead of measuring an organization’s time and dollars spent, and countries and people reached, let’s measure the actual improvement made to lives and the environment״

״אימפקט הוא מדד של פעולה המיטיבה עם החברה והסביבה, עלינו לעבור למדידת תוצאות, לא לפעילויות. במקום למדוד את הזמן והדולרים שהושקעו בארגון, ואת המדינות והאנשים שהגיעו אליהם, בואו נמדוד את השיפור בפועל שנעשה בחיים ובסביבה״ כותב סר רונלד כהן בספר.


נחזור לארוע -

בין הדוברים היו כאלה שממש ריגשו אותי, והיה ניכר שהעבודה שהם עושים משפיעה ובגדול:

טל רונן, מייסד/שותף SDG ישראל מנטור עם חזון ורצון אמיתי לשמור על העולם הזה.

אושיק אפרתי מנכ״ל Homebiogas שהופכת פסולת אוכל לגז שסיפר על העבודה שנעשית באפריקה וחוסכת ליטרים של מים ואנרגיה, דר׳ עידו סלע, מנכ״ל econcrete שפיתחה בטון ללא בטון - חומר אקולוגי לבנייה ימית (נמל, שיפור מבנים ימיים ברחבי העולם)

הגדיל לעשות אורן היימן מנכ״ל חממת nature growth, שבשדרות, שהטמיע את יעדי הקיימות הלכה למעשה במנגנון הארגוני של החברה, למשל - אין חד פעמי, מספר נשים וגברים זהה, בקשה להגיע ברכבת או לחלוק נסיעה ובאופן פעיל לקדם מייזמים בנושאי ״מיגור הרעב״ דרך השקעה במיזמי חקלאות מקיימת.

לקראת סוף הארוע עלה פאנל של הפורום הישראלי לכלכלת השפעה (IFIE), קבוצה רב-מגזרית ישראלית המקדמת המשך צמיחה כלכלית ושגשוג השואפת, במקביל לשורת הרווח - להשפיע. את הפאנל הנחתה עומרי בורל (היזמת מאחורי Tech for good).


ב 2017 צחקו עלי שדיברתי על עסק מיטיב שהוא גם וגם, ריגש במיוחד לגלות שבישראל יש יותר ויותר א.נשים שרוצים לנהל עסק שהוא גם וגם.

בתמונה - פאנל של הפורום לכלכלת אימפקט.

מימין לשמאל - עומרי בורל, ירון נוידרפר, סנדרין מונטסמה ואלי בוך.


ומה קורה בפן הציבורי?

במסגרת הפאנלים השתתפו גם נציגים מטעם הממשלה -

דר׳ משה ברקת, לשעבר האחראי על שוק ההון במשרד האוצר שדיבר על מודלים חדשים בתחומי האימפקט שיכולים להפוך את ישראל למעצמה כלכלית חברתית והשגריר גדעון בכר האחראי מטעם משרד החוץ על נושא הקיימות ושינוי האקלים.

היה משמח לראות ולשמוע כיצד ישראל מתמודדת עם ההבטחה שלה לעמוד ביעדים. זה יותר לאט אבל זה קורא! לדוגמא: הקמת המרכז לייעול משאבים שזה כמו מעוף לעסקים רק בתחום הקיימות - המשרד מסבסד שירותי ייעוץ לתעשייות בנושאי כלכלה מעגלית, אגירת פחמן וסימביוזה.



*יעדי הקיימות בקצרה

רשימת יעדים לפיתוח בר-קיימא שהוכרזו בשנת 2015 עלי ידי האסיפה הכללית של האו"ם.

באסיפה סוכם על 17 יעדים עולמיים שנועדו להיות "תוכנית מתאר להשגת עתיד טוב יותר ובר-קיימא לכולם". מין מודל מתכלל של 17 אתגרים חמורים שיצרנו באנושות ושבאפשרותינו לתקן אם רק נשים את תשומת הלב כאנושות כולה לפיתוח פיתרונות, נוכל להציל את עצמינו ..מעצמינו.


​​הנה הם לפניכם בעברית:

  1. מיגור העוני: לסיים את העוני בכל חלק של העולם או במילים אחרות "עולם ללא עוני"

  2. אפס רעב: ביטחון תזונתי דרך קידום חקלאות מקיימת

  3. בריאות טובה: קידום איכות חיים

  4. חינוך איכותי: קידום הזדמנויות למידה לכולם

  5. שוויון מגדרי: ללא הבדל מין, גזע או דת (אבל על אמת)

  6. מים נקיים: להנחיל זמינות וניהול בר-קיימא של מים ותברואה לכולם

  7. אנרגיה נקיה: לספק גישה לאנרגיה סבירה, אמינה, בת קיימא ומודרנית.

  8. הוגנות תעסוקתית וצמיחה כלכלית: קידום צמיחה כלכלית מתמשכת ובת-קיימא, תעסוקה מלאה ופורה ועבודה הגונה לכולם

  9. תעשייה, חדשנות ותשתיות: לבנות תשתיות עמידות, לקדם תיעוש בר-קיימא וחדשנות.

  10. צמצום אי שוויון: צמצום אי השוויון בין מדינות ובין האנשים

  11. ערים וקהילות מקיימות: להפוך ערים וישובים לבטוחים, בעלי חוסן וברי קיימא

  12. צריכה וייצור אחראים: להבטיח דפוסי צריכה וייצור בר קיימא

  13. שינויי אקלים: להבטיח דפוסי צריכה וייצור בר קיימא

  14. חיים מתחת למים: שימור ושימוש בר-קיימא באוקיינוסים, בים ובמשאבים ימיים לפיתוח בר-קיימא

  15. חיים על פני האדמה: להגן, לשחזר ולקדם שימוש בר-קיימא במערכות אקולוגיות יבשתיות, לנהל יערות בר-קיימא, להילחם במדבור ולהפסיק ולהפוך את השפלת האדמות ולהפסיק את אובדן המגוון הביולוגי.

  16. שלום, צדק וחיזוק המוסדות: לקדם חברות העובדות בשלום ושואפות לפיתוח בר-קיימא, לספק גישה לצדק לכולם ולבנות מוסדות אפקטיביים, אחראים וכלולים בכל הרמות.

  17. שותפות להשגת יעדים: לחזק את אמצעי היישום ולהחיות את השותפות הגלובלית לפיתוח בר-קיימא


לסיכום,

אנחנו לא צריכים לחכות לרגולוציה, לממשלה, לתאגידים שיעשו את השינוי, הם יעשו זאת כי כבר יש לזה תג מחיר. השינוי האמיתי תלוי בנו, כל אחד מאיתנו יכול גם להטיב, מנסיעה משותפת ברכב ועד שימוש מושכל במים, חשמל, השכרה במקום רכישה, מיחזור, גידול צמחיה, בחירה אתית ורצון להפוך את העסק למיטיב, שוב -- כי היום זה גם וגם. מאחלת לנו עצמאות אנרגטית מבפנים ובבחוץ.


באהבה,

הדס

Comentarios


bottom of page