Hadas Drachi I הדס דרכלי
6 פבר 20204 דקות
עודכן ב: 5 נוב 2020
משפט הודי עתיק שחבר טוב אמר לי פעם "לכל בעיה יש פיתרון אחרת לא היו קוראים לזה בעיה"
אז בואו נתחיל מבעיה ממש, אבל ממש רצינית: עוד 20 שנה, ישראל תהיה המדינה הצפופה בעולם!
השבוע ביקרתי בועידת ישראל לסביבה לשנת 2020. הועידה, שזו השנה השלישית שלה, מתעסקת באתגרים ובפתרונות של השילוש הקדוש: חברה - כלכלה - סביבה.
בועידה הרצו אנשים מהמגזר הפרטי, העסקי והציבורי כאחד. מצד אחד זה היה מדהים לראות חברי כנסת עם אג'נדות שונות מתכנסים למטרה משותפת, מצד שני היה עצוב לשמוע ששי באב"ד מנכ"ל משרד האוצר ביטל את הגעתו בגלל עמותת "שומרי הבית" שהוזמנה להשמיע את האג'נדה הירוקה שלה.
השאלה שעניינה אותי היתה כיצד ישראל מתכוננת למשבר האקלים אשר אותו אנו חווים ונחווה יותר בשנים הקרובות ומה נמצא שם בשטח, ברמת החדשנות הסביבתית שיכול לעזור לכדור הארץ לא להגיע לנקודת האל - חזור.
החדשות הטובות הן שמדינת ישראל אכן משקיעה המון לקידום אג'נדות. נכון, אנחנו הרבה מאחורי האירופאים ועוד יש מלא עבודה לעשות, אבל זה קורה כי ברגע שהפכנו לחברים באירגון ה OECD אנחנו מחוייבים לעמוד בתקנות ובחוקים שנדרשים מאיתנו.
ח"כ ניצן הורוביץ דיבר על משבר האקלים העולמי והשלכותיו על ישראל. מהשקעה בתכנון נכון ותקשורת שתעלה את המודעות לנושא דרך קידום תוכניות לאומיות ומיסוי ירוק. ואף הוסיף שזו ההזדמנות כלכלית בילתי רגילה להתמקד בפיתוח טכנולוגיות איכות סביבה (גרין טק) בישראל ולקדם שינויים בהרגלי הצריכה כדי להפוך אותה יותר לבת - קיימא.
לאחר מכן הוצגו מספר מיזמים ופרוייקטים מעניינים בתחומי הסביבה, מתחום הבנייה דיברו על בנייה מאופסת אנרגית פחמן, וחברה איטלקית בשם AIRPROTECH הציגה מערכת לניטור והפחתת זיהום אוויר בתעשיות מזהמות. ברמה הציבורית אחד המיזמים שהכי ריגשו אותי היה מיזם CLIMA - MED .
מיזם Clima-Med נוצר כדי לעזור לרשויות מקומיות להתמודד עם אתגרי האקלים והסתגלות לדרישות חדשות כמו צמצום פחמן, פסולת ועוד אתגרים שדורשים יזמות בסביבה עירונית. המיזם פועל ביוזמת האיחוד האירופי ובמימונו, ומלווה ע״י משרד האנרגיה ומשרד הגנת הסביבה.
עד כה כ 42 רשויות הצטרפו והסכימו לקחת חלק בתכנית ההכשרה.
ברמה הפרטית ריתקה אותי חברה בשם CLARITER שהמייסד שלה הוא ישראלי בשם רן שרון. הגאונות של החברה היא בקיום כמה וכמה ערכים במקביל, בין אם ברמת הסביבה או ברמת החברה (לא צילמתי מרוב שהייתי מרותקת להרצאה של רן).
החברה מפתחת טכנולוגיה שלוקחת פסולת של פלסטיק והופכת אותו למוצר מדף כמו שמן מינרלי (בייבי אויל) חומרים לצביעה ולא תאמינו, אפילו נרות!
ברמה החברתית היא מעסיקה עובדים גם בגילאי 90 ומעלה!! (העובד המבוגר ביותר הוא בן 94), מקדמת מעל 13 שפות ללא הבדל דת, גזע או מין. בהחלט עורר השראה.
המסקנות: יש תקוה, עכשיו צריך נס.. ואת כח העם כדי להטמיע את כל השינוי הזה. את התשובה לכך נגלה אחרי מרץ.
SDG או - Sustainable Development Goals
הם רשימת יעדים לפיתוח בר-קיימא שהוכרזו בשנת 2015 עלי ידי האסיפה הכללית של האו"ם.
באסיפה סוכם על 17 יעדים עולמיים שנועדו להיות "תוכנית מתאר להשגת עתיד טוב יותר ובר-קיימא לכולם".
יעדים אלו מיועדים להגיע להשגתם עד שנת 2030, כי זה כבר לא תיאוריית קונספירציה לראות שאם לא נעשה שינוי (מיטיב) כדור הארץ יקרוס לתוך עצמו, בין אם בגלל בעיית מים, מלחמות או לא עלינו מגיפה (האחרון ממש עלינו..)
אז מה הם 17 היעדים האלו?
הנה הם לפניכם בעברית:
מיגור העוני: לסיים את העוני בכל חלק של העולם או במילים אחרות "עולם ללא עוני"
אפס רעב: ביטחון תזונתי דרך קידום חקלאות מקיימת
בריאות טובה: קידום איכות חיים
חינוך איכותי: קידום הזדמנויות למידה לכולם
שוויון מגדרי: ללא הבדל מין, גזע או דת (אבל על אמת)
מים נקיים: להנחיל זמינות וניהול בר-קיימא של מים ותברואה לכולם
אנרגיה נקיה: לספק גישה לאנרגיה סבירה, אמינה, בת קיימא ומודרנית.
הוגנות תעסוקתית וצמיחה כלכלית: קידום צמיחה כלכלית מתמשכת ובת-קיימא, תעסוקה מלאה ופורה ועבודה הגונה לכולם
תעשייה, חדשנות ותשתיות: לבנות תשתיות עמידות, לקדם תיעוש בר-קיימא וחדשנות.
צמצום אי שוויון: צמצום אי השוויון בין מדינות ובין האנשים
ערים וקהילות מקיימות: להפוך ערים וישובים לבטוחים, בעלי חוסן וברי קיימא
צריכה וייצור אחראים: להבטיח דפוסי צריכה וייצור בר קיימא
שינויי אקלים: להבטיח דפוסי צריכה וייצור בר קיימא
חיים מתחת למים: שימור ושימוש בר-קיימא באוקיינוסים, בים ובמשאבים ימיים לפיתוח בר-קיימא
חיים על פני האדמה: להגן, לשחזר ולקדם שימוש בר-קיימא במערכות אקולוגיות יבשתיות, לנהל יערות בר-קיימא, להילחם במדבור ולהפסיק ולהפוך את השפלת האדמות ולהפסיק את אובדן המגוון הביולוגי.
שלום, צדק וחיזוק המוסדות: לקדם חברות העובדות בשלום ושואפות לפיתוח בר-קיימא, לספק גישה לצדק לכולם ולבנות מוסדות אפקטיביים, אחראים וכלולים בכל הרמות.
שותפות להשגת יעדים: לחזק את אמצעי היישום ולהחיות את השותפות הגלובלית לפיתוח בר-קיימא
החדשות הממש טובות הן שברחבי העולם כבר מ 2015
האו"ם מעביר את המסרים האלה. הם אפילו יצרו "מצפן קיימות" כדי לעזור לחברות השונות להטמיע את הערכים האלו במקום עבודתם ובחייהם.
הגדילו לעשות אנשי המכון לאחריות תאגידית שתרגמו הכל לעברית ואת כל המידע על האג'נדה תוכלו ללמוד ולקרוא באתר שלהם
נכון, האתר בעיקר פונה לקבוצות גדולות (שבדיעבד גם יצרו את כל הבלאגן הזה) החברות והתאגידים.
עם זאת, אני מאמינה שכל אחד ואחד צריך לקחת אחריות אישית ולראות איך אפשר לקדם חלק ממטרות האלה כבר היום בעסק שלו או שלה.
אני אומרת זאת מהסיבה הפשוטה שאם ה UN עשה צעד כזה גדול אז ברור ברמה הגלובלית שהמצב של כדור הארץ שלנו לא משהו ואם תוך עשור זה לא ישתנה האנושות תהיה בסכנת הכחדה.
מתוך הכאב הזה נבנתה מתודיקת המותג המיטיב המשלבת אחד או יותר מהערכים האלה גם בעסקים בינוניים קטנים ואפילו זעירים ובכך ממתגת גם את העסק וגם את הערכים שלו.
אני התחייבתי לעצמי (ועכשיו גם לפניכם) שאקח חלק מהיעדים האלה באופן אישי ועסקי לחיי כי היום אני יודעת שכל עסק השואף לקיים אפילו רק חלק מהערכיםיכול ואף רצוי שיתפרנס בכבוד. לימדו אותנו שעם אהבה לא הולכים למכולת, אך האמת היא ש ALL WE NEED IS LOVE לעצמנו, ללקוחותינו ולסביבה. ובעתיד עסק שלא יראה מעבר לשורת הרווח לא יחזיק מעמד (כך אמר סר.ריצארד ברנסון)
אמן.
לסיום: מותג החודש
דוקא מותג החודש עוסק בסביבה חברתית. בחרתי לפתוח את 2020 במותג TOMS. זהו אחד המותגים הותיקים בתחום האימפקט. העסק הוקם לפני כ 13 שנה והמודל העסקי שלו נחשב לאבי המודלים החברתיים. על כל זוג נעליים שתקנו באתר, זוג נעליים נוסף ישלח למדינות מתפתחות בהן נעליים נחשב למצרך יקר.
מה שמעניין בסיפור המותג הוא המייסד שלו שהיה רחוק שנות אור מלפתוח עסק חברתי אבל העסק מצא אותו
יש הדואגים לאיכות סביבה ברמת האקלים ויש הדואגים לאיכות הסביבה ברמה החברתית, זה אינו משנה. ישנם 17 חלקים בפאזל אשר עלינו לשאוף לחבר כדי שיהיה עולם טוב יותר.
מה האג'נדה שלך?
אשמח לשמוע
הדס