• Hadas Drachi I הדס דרכלי

כלכלה מעגלית - מדוע היא מתאימה לעסקים קטנים ובינוניים?

כלכלה מעגלית היא מונח המתאר גישה כלכלית החותרת למניעת בזבוז על ידי ניצול מירבי של חומר גלם.

הדרך הכי קלה להסביר כלכלה מעגלית היא להסביר מה היא כלכלה לינארית - הדרך שבה אנו עובדים כיום.

עם הנדסת חומרים חדשים, הגדלת הייצור האוטומטי והוזלת הרכישה באתרי mass market (כמו מקס סטוק, אמזון, עלי אקספרס ועוד) מוצרי חשמל, צעצועים וביגוד נרכשים ונזרקים במהירות האור.

קרדיט: unsplash

פוסט זה נכתב בהשראת מאמר שכתבה בר רפפורט יועצת לתכנון סביבתי וקיימות.


חיי מוצר

רובינו נתייחס לזמן מוצר מהרגע שאנחנו מזמינים אותו באתר ועד הרגע שאנחנו זורקים אותו לפח.

אך האמת היא שהתהליך הוא הרבה מעבר, בשפה המקצועית קוראים לזה ״שרשרת אספקה״


ואלו שלבי השרשרת:

שלב ראשון - כריית/הוצאת חומר מהאדמה - דלק, נפט, פחם, יהלומים, זהב, נחושת you name it

שלב שני - ייצור - בתי חרושת ומפעלים שבונים את המוצר ועל הדרך מזהמים.

שלב שלישי - הפצה - מטיסות ומשלוחים ועד שיווק ופרסום

שלב רביעי - צריכה - רק פה בעצם, אנחנו נכנסים לתמונה. צופים לנו באתר אינטרנט ומזמינים חבילה הביתה..יהה

שלב חמישי- שימוש יחידני. השתמשנו, מיצינו? יאללה לפח.

שלב שישי - זבל - החומר נשאר באדמה, בים ובאוויר. לא מתכלה, לא נעלם ואף אינו משנה צורה.


מה הבעיה? - שכל התהליך הזה קורה כל הזמן מחדש. שוב כורים, שוב מייצרים, שוב שולחים, שוב רוכשים.

המשאבים מצטמצמים בעוד שהצרכים שלנו גדלים.

מודל הכלכלה המעגלית שואף לצמצם לפחות 3 שלבים בתהליך הזה, המוטו המוביל אותו הוא ״אל תייצר חדש, שנה צורה של הקיים והשתמש בו מחדש. ״


דמיינו לעצמכם עולם שבו אין צורך בייצור מ 0. כלומר שכל חומר שצריך כבר קיים, ולכן ניתן להשתמש בו במקום לייצר מחדש וכך חומר זה עובר שימוש חוזר*.

*(בעולם מתוקן אף לבסוף מתכלה אבל זה כבר נושא לפוסט משלו)


קצת דאטה בישראל

  • ישראל מיצרת 3.5 מיליון טונות פסולת עירונית ומסחרית בשנה.

  • כ-6 מיליון טונות של פסולת בנייה בשנה

  • 8.1 מיליון טונות של פסולת אורגנית בשנה

  • קצב גידול ייצור הפסולת הוא כ -%8.1 בשנה

  • %80 מהפסולת מוטמנת באדמת ישראל (ב 38 אתרים ייעודיים)

  • שווי חומרי הגלם הנקברים מדי שנה באדמה מוערך בחצי מיליון ש"ח

חצי מליון ש״ח, לא חבל?


״כבר היום אנו רואים גדילה משמעותית של התעניינות והכרות התחום. כמעט בכל תחום עסקי ניתן למצוא עסקים שמשתמשים במודל הכלכלה המעגלית כחלק מהמודל העסקי שלהם ולמה לא? אפשר היום לעשות את אותו הדבר עם שינוים קטנים בעסק שיובילו לשינויים גדולים בעולם״

המציאות נושכת

נכון, המעבר לכלכלה מעגלית דורש שינוי בכלל מערכת הייצור: בהתנהלות הספקים, בעיצוב המוצר, בניהול הפסולת ובארגון מחדש של יחסי הגומלין בין הלקוח לעסק, בין העסק לספק, ובין מערכות ייצור. ולכן כדי שהסיפור הזה יקרה, צריכים לעשות שינוי מהפכני.

החדשות הטובות הן שזה כבר קורה. גם בארץ.

משרד הכלכלה, מכון ירושלים ומרכז השל ואף גופים אירופאים עובדים לקידום המודעות. גופים אלו אף נותנים תמריצים כלכליים וגם ידע פרקטי לביצוע לכל מי שמעוניין לעבוד במודל הכלכלה המעגלית.


מה שאני הכי אוהבת במודל הזה, מעבר להיותו מיטיב לסביבה, הוא שאני רואה כמה הוא יכול להיות כלי מקפצה עסקי לעסקים הקטנים והבינוניים.

אמנם לתאגידים יש הון, אך השינויים האירגוניים הרבה יותר איטיים, מסואבים וארוכי טווח, אצלנו יש אפשרות לנוע מהר יותר, לשנות, לגוון, לנסות ולהוכיח היתכנות בטווח יחסית קצר.

הנה שלל סיבות מדוע, הטמעת מודל כלכלה מעגלית מעלה את קרנם של העסקים קטנים והבינוניים.

  • לעסקים קטנים ובינוניים יכולת לחזק כלכלה מקומית, וחוסן קהילתי

  • יש היום אפשרויות לפתיחה של שווקים חדשים והזדמנויות צמיחה - פיתוח מוצר או שירות ייחודיים ועל ידי כך חיזוק החוסן של העסק.

  • עסקים קטנים ובינוניים מהווים חוליה מרכזית בשרשרת שמשפיעה הן על תהליך הייצור והן על דפוסי הצריכה.

  • חיזוק הקשרים של הקהילה וחיזוק נאמנות של לקוחות - שיתוף פעולה למטרה נעלה.

  • הפחתת עלויות על ידי שימוש יותר יעיל במשאבים ובחומרים.

  • הפחתת התלות בעלייה תנודתיות במחירים של משאבים וחומרי גלם.

  • מיטוב התדמית והמוניטין בקרב בעלי עניין תודות להפחתת ההשפעה על הסביבה.

  • משמעות - חיבור למשמעות מיטיב גם עם עצמך ועם הסביבה.

הנה מספר דוגמאות אמיתיות מהשטח:


טקסטיל וביגוד:

דנדשה היא רשת חנויות בוטיק יד שניה המהווה גם מרכז הכשרה שיקומי לנשים וגברים המתמודדים עם קשיים תעסוקתיים.

פרפיט פרפיט היא פלטפורמה למכירת וקניה של בגדי יד שניה. בפרפיט ההורים הם המוכרים והקונים. באתר ניתן למצוא בגדים, צעצועים עגלות ומה לא, באיכות טובה ואף טובה מאד.

על KITE PRIDE כתבתי -בפוסט הזה. החברה מייצרת תיקים ומסכות ממצנחי רחיפה משומשים ומכשירה מקצועית נשים שיצאו ממעגל הזנות.

חברת pure waste מייצרת טקסטיל חוטים ובגדים משאריות בד שעברו מיון על פי צבע


פלסטיק:

חברת UBQ היא חברה שלוקחת שאריות פלסטיק ומשתמשת בהם לייצור מוצרי פלסטיק. החומר אמנם אינו נעלם, אך הוא בהחלט משנה צורה ואפשר להשתמש בו שוב במקום שישחה לו להנאתו במימי האוקינוס ויזהם אותו.


מוצרים:

מאייר אינק שמייצרים טוש מזיהום אוויר ועד לקייט פרייד שמייצרים תיקים ומסיכות משימוש חוזק ממצנחי רחיפה.


מזון:

לצערי בתחום הזה אין כל כך וחבל, אבל היו כמה מיזמים טובים בארץ כמו מסעדת רובין פוד למשל, שהשתמשו בשאריות הירקות מהשוק בחיפה ועשו מהם מנות מצוינות.

בעולם זה כן עבד, חברת inStock המגישה תפריט שאפתני המבוסס על עודפי מזון .


שירותים:

אי אפשר שלא להזכיר את Air Bnb עובדים במודל כלכלה מעגלית. במקום לבנות עוד מלונות, להשתמש בספייס שוב ושוב.


איך עסקים בינוניים וקטנים יכולים לעבור למודל כלכלי מעגלי?

הנה מספר דרכים:

שימוש חוזר והשכרה: הצעת שירותי השכרה המאפשרים שימוש זמני במוצר בכפוף לחוזה. ניתן לשלב זאת עם הסברה וייעוץ מקצועי ובכך להציע ערך מוסף

טכנולוגיה- שימוש באפליקציית שיתוף מידע על מנת למכור מזון עודף בסוף יום

התקשרויות- התקשרות עם ספק או עם עסק עבור מכירת פסולת שיכולה לשמש כחומר גלם ולהפך

עיצוב מוצר- עיצוב מוצר שניתן לאסוף בחזרה לאחר שימוש בבית העסק ולעשות בו שימוש חוזר, או לחלופין עיצוב "מותג" רב פעמי המתאים לצריכה בבית העסק.


לסיכום, כל עסק ושרשרת האספקה שלו. תחשבו על העסק שלכם וכמו שאנו בודקים איפה אפשר לחסוך ואיפה לא, ממליצה לבדוק את העסק מזווית נוספת - איפה אני יכול/ה לייצר פחות ולהשתמש שוב בחומרים קיימים. בין אם להשכיר אותם, להעביר אותם הלאה או לעשות בהם שימוש חוזר.



באהבה

הדס


חלק מהכתוב במאמר זה לקוח מסיכום מחקר שכתבה בר רפופורט בשם ״כיצד ניתן לקדם כלכלה מעגלית דרך עסקים קטנים ובינוניים. למאמר המלא




166 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול