• Hadas Drachi I הדס דרכלי

COP 26 - סיכום ועידת האקלים 2021 - כל מה שרצית לדעת

עודכן ב: נוב 16

מה אמרה גרטה? מדוע הארגונים הירוקים התאכזבו ומה ההבטחות שנקטה המשלחת הישראלית בועידת האקלים השנה?


משלחות רבות, מכמעט 200 מדינות הגיעו לועידת האקלים של האומות המאוחדות שנפתחה השנה בגלזגו בבריטניה.

האמת, התרגשתי לועידה הזו, הרגשתי שאחרי מה שעברנו בשנים האחרונות כעולם, ישפיע הלכה למעשה על ההחלטות המדיניות ואפילו על שיתופי הפעולה של המשתתפים. דמיינתי כנס מלא בא.נשים בעלי השפעה שהבינו והחליטו לקחת עמדה ולהשתמש בכוח ההשפעה שלהם כדי להטיב.

בתכלס, על אף כל הביקורות כן נעשתה התקדמות. עם זאת, הדרך לאיזון אקולוגי עוד ארוכה ולא מובטחת .


הקדמה

אחת לשנה, מזה 30 שנה, נפגשות מדינות האיחוד האירופי ומדינות נוספות לועידה בינלאומית בנושא האקלים. בעקבות אירועי האקלים בשנים האחרונות הצורך בשינוי מיידי עלה וב 2015 נחתם הסכם פריז - הסכם שבו כל המדינות המשתתפות (וישראל בינהם) התחייבו לטפל, למזער ולעמוד בהפחתת גזי החממה עד אמצע המאה. כל שנה, הועידה מתכנסת כדי לשמוע על התוכניות והיוזמות לגבי הפעולות לשימור אקלים, של כל אחת מהמדינות.

הועידה הציגה 4 נושאים:

  1. מיטיגציה: מיתון והפחתה של שינויי האקלים ע"י ניהול כלכלת NET ZERO. לדאוג שעד אמצע המאה הנוכחית טמפרטורת כדור הארץ לא תעלה יותר מ1.5 מעלות דרך כלכלה דלת פחמן. להאיץ את הפסקת הפחם, לצמצם את כריתת היערות, לקדם את המעבר לכלי רכב חשמליים לעודד השקעה באנרגיות מתחדשות.

  2. שימור ואדפטציה: הערכות והסתגלות של קהילות ובתי גידול טבעיים: להגן ולשקם מערכות אקולוגיות, לבנות אמצעי הגנה, מערכות אזהרה ותשתיות גמישות וחקלאות כדי למנוע אובדן בתים, פרנסה וחיים.

  3. גיוס כספים - כדי לעמוד בשני היעדים הראשונים, על המדינות המפותחות והמוסדות הפיננסים לממש את הבטחתן לגייס לפחות 100 מיליארד דולר בשנה במימון אקלים.

  4. עבודה משותפת למען המטרה - לסיים את אמנת פריז, להאיץ את הפעולה להתמודדות עם משבר האקלים באמצעות שיתוף פעולה בין ממשלות, עסקים וחברה אזרחית.

לרוצים להעמיק, ניתן להוריד קובץ PDF רשמי של הועדה באנגלית כאן

על פניו נשמע טוב, בפועל, לאחר הצגת התוכניות של המדינות ותרומתן למטרה, העולם צפוי להתחמם ב 2.5 מעלות עד אמצע המאה (במקום 1.5%), מה שאומר שהרעיונות לא מספיק טובים וצריך להמשיך לפתח ולפעול במהירות.


לפי אתר האיחוד האירופי, אלה ההתחייבות העיקריות שנוצרו בעקבות הכנס:

ב-1 בנובמבר, הנשיאה אורסולה פון דר ליין ייצגה את הנציבות בפסגת המנהיגים העולמית שפתחה את COP26. הנשיאה התחייבה לספק מימון של מיליארד אירו עבור ה GLOBAL FOREST FINNECE PLEDGE - לשמירה על היערות.

כמו כן צרפת, גרמניה, בריטניה, ארה"ב והאיחוד האירופי השיקו שותפות בינלאומית פורצת דרך למעבר אנרגיה צודקת עם דרום אפריקה וליצור "הבטחת מתאן עולמית". היוזמה גייסה למעלה מ-100 מדינות לצמצם את פליטת המתאן הקולקטיבית שלהן ב-30% לפחות עד 2030, בהשוואה לרמות של 2020. ב-9 בנובמבר, מר טימרמנס הכריז על שיא חדש של התחייבות בשווי 100 מיליון אירו למימון ל "Climate Adaptation Fund", קרן ההסתגלות לאקלים, המיועדת להשקעה בקהילות הכי רגישות לשינויי האקלים. בסופו של הכנס, הצטרפו 16 תורמים חדשים וגייסו עוד $356 מיליון דולר - לטעמי זו ההבטחה הגדולה ביותר בכנס הזה. (להשוואה - ב COP24 הם גייסו רק 129 מיליון) לכאורה, המודעות העולמית גדלה וגם ההשקעות ההתחייבויות, המדדים וההבטחות. אך לא.נשים המתעסקים בתחום, נראה שוועדה כזו עם התחייבות מזערית של המדינות המזהמות ביותר - רוסיה, סין וברזיל תשאיר אותנו עדיין רחוק מהמטרה. עם זאת, סין הצטרפה לארה״ב בהתחייבות לפריצת דרך לפיתרון משבר האקלים. רק שלא ברור אם זה יקרה או לא.


מה אומרת גרטה?

גרטה טונברג, הילדה השבדית שסחפה את העולם בועידת סטוקהולם לפני כשלוש שנים, נתנה גם הפעם נאום חוצב לבבות, מלא כריזמה ומחאה:

מרכז השל תירגם לעברית את המאמר במלואו, הנה הפסקה הראשונה:


"תודה לכולכם שבאתם. איזה יום מעולה.

זה לא סוד שוועידת האקלים בגלזגו היא כישלון. זה אמור להיות ברור שאי אפשר לפתור משבר באותן שיטות שהביאו אותנו אליו מלכתחילה. עוד ועוד אנשים מתחילים להבין את זה. רבים שואלים את עצמם – מה עוד נדרש כדי שמקבלי ההחלטות יתעוררו?

אבל בואו נהיה ברורים: הם כבר ערים. הם יודעים בדיוק מה הם עושים. הם יודעים בדיוק אילו ערכים שלא יסולאו בפז הם מעלים קורבן, כדי שיוכלו להמשיך באסטרטגיית ה"עסקים כרגיל" שלהם.

המנהיגים שלנו לא "לא עושים דבר". הם באופן אקטיבי יוצרים פרצות, ומכינים תכניות עבודה שיטיבו עמם, כך שיוכלו להמשיך ולהרוויח מהשיטה ההרסנית הזו. המנהיגים בוחרים באופן אקטיבי להמשיך ולאפשר ניצול של בני-אדם ושל הטבע, כמו גם את ההרס של התנאים הנדרשים לקיום חיים, היום ובעתיד.

הוועידה הזו נהפכה לאירוע של יחסי ציבור, בו מנהיגים נושאים נאומים נהדרים, ומצהירים על יעדים נשגבים, בעוד מאחורי הקלעים הממשלות של מדינות "הצפון הגלובלי" עדיין מסרבות לנקוט באף לא צעד משמעותי אחד להתמודדות עם משבר האקלים. נראה כאילו המטרה העיקרית שלהם היא להילחם למען קיומו של הסטטוס-קוו.

ויש האומרים שהוועידה הזו הייתה וועידת האקלים המדירה ביותר עד כה. זו כבר לא וועידת אקלים, זהו פסטיבל גלובלי של 'גרין ווש'. שבועיים של חגיגת 'עסקים כרגיל' ו-'בלה בלה בלה'."


את המאמר המלא בעברית ניתן לקרוא פה באתר האינטרנט של מרכז השל.


המצע של ישראל

ב 31 באוקטובר, ערב לפני היציאה לועידה, הוציאה ועדת המחקר והמידע של הכנסת דו"ח מצב לקראת ועידת האקלים.

לקריאת הדו"ח המלא

ישראל כמדינה התחייבה כבר בועדות קודמות להפחתת פליטות, מעבר לכלכלה דלת פחמן והגדלת השימוש באנרגיה ירוקה אך לא עמדה באף אחת מההתחייבויות. לפי הדו"ח, בעיקר בגלל חוסר הסכמה של הועדות השונות (מפתיע?). זה לא עצר את ראש הממשלה מלהתחייב לצמצום 0% מגזי החממה עד 2050. בנט הציג את תפקידה של ישראל בהתחייבות כמדינה שתספק ותייצר פתרונות טכנולוגים.

חבל שראש הממשלה של הא.נשים, מתייחס ל״טכנולוגיה״ כמושיעה שתפתור את כל הבעיות.

אין ספק שאפשר לפתור בעיות רבות בעזרת טכנולוגיה, אבל השינוי מתחיל בין השאר מהעלאת המודעות לתמיכה בעסקים מקומיים קטנים ובינוניים, שימוש חוזר דרך פיתוח חשיבה רגנרטיבית והטמעת מודלים של כלכלה מעגלית.


עד כאן סיכום ועידת האקלים.

כולי תקווה שהאפקט של התכנסות זו תהדהד עוד רבות ונראה את השפעות ההסכמים האלו באים לידי מעשה בשנים הקרובות.

אם הנושא חשוב לכם.ן, לא הייתי מחכה לתגובות הממשלה ומנסה להבין אם זו דיפלומטיה או גרינווש

כנסו ל CLIMATE ACTION TRACKER מיזם לניתוח מדעי עצמאי העוקב אחר פעולות האקלים הממשלתיות ובודק האם המדינה עמדה מאחורי ההבטחות שלה או שלא :-)


באהבה

הדס



22 צפיות0 תגובות