top of page

מה זה אימפקט? עושים סדר בחדר

עודכן: 30 ביוני

אולי יצא לכם.ן לשמוע את המילה הזו בשנים האחרונות..  אימפקט היא מילת באזז המשחקת תפקיד משמעותי יותר ויותר בעולמות הסטארטאפים וההייטק, ההשקעות והטכנולוגיה.

יצאתי לחקור את ההסטוריה של המילה הזו ולהבין איך הכל התחיל והאם היא באמת מיטיבה. 

למרות שנראה שאנחנו בפער עצום בין המציאות היומיומית והקשה לבין עתיד מיטיב, יש סיבה לתקווה. 

החודש השתתפתי באי-כנס שיזמו חברי קהילת אימפקט ניישן. אני חושבת שזו הפעם הראשונה שזכיתי להיות באי כנס של 350 איש שרובם (כך אני מקווה) פועלים ראשית כל מתוך רצון להטיב עם הסביבה והחברה.

״אימפקט״ היא לא טרנד חולף אלא מילת קוד למיזם המתמקד בפתירת אתגר חברתי - סביבתי ומציאת פיתרון טכנולוגי עבורו.

מאמר זה מיועד לאלו הרוצים להחשף לנושא.

הכנס היה מרתק, היו שם מעגלי ידע של א.נשים מכל תחומי העשייה של עולם היזמות. מכלכלה מעגלית, לתחום המשפט, תחום הסביבה, תחום הגיוון ושילוב מגזרים ואוכלוסיות מודרות בהייטק ועוד רבים וטובים, מפגש של שיתוף ידע חוצה תחומים המורכב מא.נשים טובים שבאו להכיר ולדבר אימפקט.

אימפקט

אימפקט

אימפאאאקט

באיזשהוא שלב גיחכתי לעצמי שאנחנו כל כך ״מורעלים״ בז׳רגון של המילה הזו שיש לה כל כך הרבה פרשנויות.

אז מה זה באמת אומר? 


בואו נדבר אימפקט

האמת היא, שמאמר אחד לא יספיק לכסות את כל עולם האימפקט, אבל אני מקווה שהוא יעשה קצת סדר.

מה שפעם העלה גיחוך בקרב מותגים ועסקים היום נהפך לרגולציה. מה שפעם היה נחשב לדחוי ולא מכובד, הפך לסטטוס קוו בקרב מובילי טרנדים בעולם. 

בטרנדית - אימפקט היא מילת הבאזז הבאה אחרי שקיימות כבר נהפכה לגנרית מידי. 

בעגה המקצועית - ההגדרה שנויה במחלוקת וכל סקטור (פרטי, ציבורי, משפטי, אזרחי )מגדיר אותה קצת אחרת. מה שבטוח הוא ש״אימפקט״ היא לא טרנד חולף אלא אישרור להצלחה כלכלית-חברתית - סביבתית ולכן כדאי להכיר את המשמעות שלה, כי היא פה להישאר.


הצטרפו אלי למסע בזמן שהחל בתחילת המאה הקודמת והיום טס קדימה במהירות האור.

הרשו לי לספר לכם על ארנסט פרידריך שומכר.

שומכר היה כלכלן בריטי שעבד כיועץ עבור חברות פחם בבריטניה והבין הלכה למעשה את המחיר הכבד של הקפיטליזם הישן. 

ב 1973 הוא הוציא לאור את הספר ״קטן זה יפה - מחקר על הכלכלה כאילו אנשים חשובים״ ספר עיון על כלכלה, אקולוגיה וקהילות. (הספר תורגם לעברית בהוצאת אדם בשנת 1984).

הספר כלל אסופה של מאמרים ביקורתיים על תרבות הצריכה ושליטתם של המוסדות הגדולים וגדילת עושרם, על חשבון האדם הקטן ובייחוד במדינות עולם שלישי. לטענת שומאכר, האדם היה מאושר כאשר חי קרוב למשפחתו, קהילתו וסביבת המחיה שלו. המרדף אחר הגדלת שורת הרווח על חשבון משאבי הזמן והתרחקות מהמשפחה הפכו את האדם עצמו למוצר שניתן לקמט את ערכו ובכך להוזיל אותו. שומכאר ביקש לדבר אחרת על תפקיד הכלכלה ואף הציע הגדרות חדשות להנעת מערכת כלכלית בריאה -  כלכלה בודהיסטית, כלכלה אקולוגית וכלכלה התנהגותית (נשמע לכם מוכר?)

שומכאר גם פיתח את המושג intermediate technology (טכנולוגית ביניים) תפיסה הקוראת לנירמול ואיזון בין המוסדות לאדם על ידי הקניית ידע וכלים (במקום שמירת כל הסודות ב״חלונות הגבוהים״), יעול משאבים ואנרגיה מתחדשת, החזרת האחריות וההשפעה לקהילה, ביזור תפקידים, ניהול עצמי ועוד.


שקראתי על שומאכר התרגשתי, איך החזון שלו, מתחיל להתגשם בימינו אנו.


ההשפעה על פיתוח בר קיימא

הספר נחשב לאחד מ100 הספרים המשפיעים ביותר של הניו יורקר ומי שקראה אותו והחליטה ללכת בעקבותיו של שומאכר היתה גרו הרלם ברונטלנד, ראש ממשלת נורבגיה לשעבר שהוציאה בתחילת שנות ה 80 ספר בשם ״עתיד משותף״ או בשמו הידוע יותר ״דוח ברונטלנד״. דו״ח זה טבע לראשונה את המושג פיתוח בר קיימא. 


מהו פיתוח בר קיימא?
"פיתוח העונה על צורכי ההווה מבלי לפגוע ביכולתם של הדורות הבאים לספק את צרכיהם".

שאלה: רגע, איך בכלל נוכל להוכיח שלא נפגע בצרכים של הדורות הבאים? 

תשובה: בעקבות ״דוח ברונטלנד״ בתחילת שנות ה 2000 החלו באו״ם למפות את האתגרים המיידים ביותר של עולמנו (שהחשוב ביותר מביניהם הוא מיגור העוני). האו״ם סיכם 17 יעדים הדורשים התגייסות כלל עולמית כדי להביא לפתרון. יעדים אלו נקראים SDG, יעדי הקיימות. (יכולים לקרוא פה)


שאלה: נו, ואיך זה קשור לאימפקט? 

תשובה: בגדול כל מיזם, פעולה, טכנולוגיה או התארגנות עסקית שהמטרה שלה בראש ובראשונה היא לתת פתרון לאחד או יותר מ 17 היעדים הניתנת למדידה והוכחה שהיא משפיעה לטובה כמו גם מחזיקה ברווח פיננסי נקראת השקעת אימפקט או חברת אימפקט.


שאלה: איך אפשר להוכיח את זה? 

תשובה:היום יש לנו כלים, ידע והוכחות להבין את טעויות העבר של המאה הקודמת. זה לא שהקפיטליזם מת, זה פשוט שהעולם הכלכלי החדש דורש מחברות יותר שקיפות ואחריות על הפעולות שלהן ואכן הגיע הזמן. 

לצורך כך נבנו ופותחו מדדים והערכות להשפעה החיובית והמדידה שפעילות מסוימת או ארגון יוצרים על החברה או הסביבה. 

ואם מדברים על סטארט אפים, כל קרן השקעות תדרוש מהיזמים להציג את מיקמם בדירוג המדדים האלו ויש אפילו מדד בורסאי להשקעות אחראיות.  

חברת אימפקט יכולה להיקרא כך כאשר היא מודדת ומחויבת למינימום אחד מהפרמטרים - 

  1. שינוי חברתי: שיפור חיי אנשים או קהילות

  2. השפעה סביבתית: הפחתת נזקים אקולוגיים או שימור משאבי טבע

  3. פיתוח כלכלי: יצירת הזדמנויות תעסוקה או העצמה כלכלית

המטרה העתידית היא - שלא יהיה מצב שחברה או אירגון או יוזמה יתקיימו למטרת רווח בלבד וכיום יש אף תיעדוף להשקעה בעסקים מבוססי אימפקט שיוצרים ערך מעבר לרווח כספי ומראים מדידה והערכה של התוצאות.

Vanessa Kacherginsky
ונסה קשרגינסקי - מנכלי״ת הפורום הישראלי לקידום כלכלת אימפקט

הנה מספר דוגמאות להערכה בתחום האימפקט: 

למתחילים:

כמו שרואים בתמונה למעלה, ונסה מנכלית הפורום הישראלי מסבירה על מדד ABC - דירוג והערכה של חברות על פי כמות ההשפעה שלהם (מקל לכבד): 

  • הראשון - Avoiding Harm - הימנעות מפגיעה בסביבה או החברה על ידי שיפור שיטות עבודה

  • השני - Benefiting Stakeholders - תועלת למחזיקי עניין  - כאשר מחזיקי העניין הם גם התושבים, אוכלוסיות או אפילו לקוחות או כל מי שמעורב.

  • השלישי - Contributing to solutions - תרומה לפתרונות - שיפור הרווחה הלכה למעשה (הדירוג הכי גבוה)


למתקדמים: 


  • מדד SROI - תשואה חברתית על השקעה, שיטה למדידה וכימות של הערך החברתי, הכלכלי והסביבתי שנוצר על ידי פעילות או ארגון. הנה קובץ אקסל באנגלית לשימוש

  • מדדי SDG - דרך נוספת ליצור אבני דרך של השפעה היא לבדוק על איזה מ 17 יעדי הקיימות ניתן לעשות התאמה. אמנם יעדי הקיימות לא מדידים כמו מדדים אחרים אך התיחסות ובחינה שלהם לאורך הדרך משמשת ככלי למדידה והערכה אל מול משקיעים. לקריאה נוספת על יעדי הקיימות.


למקצוענים:  ככל שההשקעה הכלכלית בתחום האימפקט גדלה כך עולה מספר החברות בעלות תקנים ומדדים הנה העולם הזה מוצף בפלטפורמות המשלבות כמה מדדים שונים למדידת האימפקט. הנה אחת טובה, שנקראת IMP. ולחברות הפועלות בשוק האמריקאי יש את דו״ח ה B corp שכתבתי עליו בעבר

וכמובן, אם אתם.ן עוד לא שם או למי שרוצה להעמיק באקוסיסטם הישראלי , כנסו פורום הישראלי לקידום כלכלת האימפקט שיזמו את כל הארוע הזה כנסו לקרוא עליהם פה


טיפ ליזמים.ות -

שימו לב! כמו שבכל תחום יש שרלטנות ו Fake גם בתחום הזה יש לא מעט משקיעים ויזמים שעושים את זה לא בשביל הערך הנוסף אלא בגלל שזה טרנד וזה מחירתי - זה מה שקוראים לו greenwash או Socialwash ועל זה אתם יכולים לקרוא בהרחבה פה.


דוגמאות מהשטח לחברות אימפקט:

הוםביוגז - חברה ישראלית שכבר נסחרת בבורסה

קרוזפום - Cruzfoem תחליף מתכלה לאריזות קלקר

סונגי - Sungai design ריהוט משאריות פלסטיק

להרחבת האופקים, מוזמנים.ות להכנס לפוסט שכתבתי על רשימת המותגים המיטיבים לשנת 2024





לסיכום:

אם הזרעים המיטיבים האלו שנזרעו בשנות ה 70 החלו ללצמוח בעשור האחרון, רק דמיינו איך הרעיונות שלכם, המיזמים שלכן, היוזמות, המותגים המיטיבים שתובילו, דרך שיתופי הפעולה, קריאות לשינוי, צדק חברתי, בריאות נפשית והון לבבי לא רק שלא יפגעו ביכולתם של הדורות הבאים לספק את צרכים, הם ישפיעו לטובה על העולם בכך שהם יעזרו לדורות הבאים לחיות בבית שלהם שהוא כדור הארץ בשגשוג ורווחה נפשית וכלכלית.

אמן


יאללה לכו להשפיע

באהבה

הדס


Comments


bottom of page