אי שם ב 2006, שלושה יזמים מפנסילבניה (בארט הוליאן, אנדרו קסוי וגי' כהן גילברט) החליטו שנמאס להם לעשות כסף למטרה מסחרית בלבד. הם הבינו את הבעיות הגדולות בקפיטליזם: חוסר שיוויון, הגינות, פגיעה סביבתית וניצול עובדים.
הפיתרון -בניית תו תקן פרטי מיטיב ואמיתי.
לתו התקן קוראים - תאגיד B מאומת (certified B corporation)
עמותות וממשלות לא יכולות להתמודד לבדן עם האתגרים הגדולים ביותר של האנושות. לכן, בי קורפ בנו זירה עסקית שתוכל לתת מענה לאתגרים אלו.
הגדרה: "בי קורפ הם עסקים העומדים בסטנדרטים הגבוהים ביותר של ביצועים חברתיים וסביבתיים מאומתים, שקיפות ציבורית ואחריות משפטית לאיזון רווח ותכלית. בי קורפ מזרזים את מעבר התרבות העולמית להגדרה מחודשת של הצלחה עסקית ולבניית כלכלה מכלילה וברת קיימא." (תרגום מאתר הבית)
ארגוני הבי-קורפ מתחייבים לשמירה על סביבה ירוקה יותר, צמצום עוני ואי שיוויון, ובניית קהילות חזקות. הם מייצרים אימפקט חיובי על העובדים, הסביבה והחברה.
איך התנועה הוקמה?
התנועה הוקמה מתוך הקושי של המייסדים למדוד ולשמר את האימפקט של הארגונים שלהם לאורך זמן. הם היו צריכים framework שמתאים לעסק למטרות רווח - שעושה טוב בעולם. מבנה שיאפשר לעסק לשמור על ה-purpose שלו לאורך זמן: בהתאם לשינויים בבעלויות, רגולציות, מוצרים חדשים ועוד. (וביננו, לדעתי הם פשוט קלטו את הקלקול והיו מספיק חכמים לראות שאפשר גם וגם...)
בין החברות תמצאו תאגידי ענק כגון בן אנד ג'ריס, פטגוניה, דנונה ועוד.
התו והמדדים
תו "בי קורפ" דומה לתו של "סחר הוגן" - שמהווה הסתכלות הוליסטית על המותג בכללותו: כלומר, לא מדובר אך ורק על שרשרת האספקה, אלא על הדרך בה היא משפיעה על כל בעלי העניין שלה: העובדים, הספקים, הלקוחות, הסביבה, הקהילה וכו'.
המדדים הם:
ממשל תאגידי (שקיפות, בעלות...)
סביבה (אנרגיה, ייצור, פליטות פד"ח...)
קהילה (ספקים, התנדבות, ייצור מקומי...)
עובדים (סביבת עבודה, בעלות עובדים, צמיחה...)
מודל עסקי-חברתי
בכדי לקבל תו בי קורפ, על כל חברה להגיע לציון של 80 לפחות (מתוך 200 נקודות). הציון מהווה שיקלול של מדדים שונים, מהסיבה שכל חברה היא יחודית. למשל, חברה שמייצרת מוצרים דיגיטלים תמצא שמדד ה"סביבה" פחות רלוונטי אליה, וחברה של אדם אחד תמצא את מדד ה"עובדים" כלא רלוונטי. כל חברה שפעילה לפחות שנה יכולה להגיש מועמדות לתו. כמו כן, אין מינימום ומקסימום לגודל - עצמאי יכול להגיש מועמדות ממש כמו תאגיד ענק.
האם יש בי קורפ בישראל? ועוד איך!
Impact First
אימפקט פירסט היא קרן ההון הסיכון הראשונה בישראל שמתמקדת בהשקעות אימפקט. הקרן מחוברת לקרן ההון סיכון פיטנגו.
קרדיט: צילום מסך מאתר אימפקט פירסט
היא משתמשת בהון סיכון לצד תרומות פילנטרופיות כדי להשקיע בחברות טכנולוגיות בשלביהן הראשונים. הם מאמינים כי לטכנולוגיה ישראלית הכוח ליצור אימפקט גלובאלי, ולהתמודד עם הבעיות הגדולות ביותר של האנושות בתחומים של סביבה וחברה.
UBQ
החברה פיתחה פתרון מיחזור פסולת תעשייתית לשימוש מחודש בתעשייה. הפתרון מאפשר למחזר פסולת תעשייתית שוב ושוב, שיוצר את המעבר מתרבות של שימוש חד פעמי אל עבר כלכלה מעגלית אמיתית.
שאלות נפוצות
מי זכאי להגיש מועמדות כדי להיות בי קורפ?
כל ארגון למטרות רווח שנמצא באופרציה שנה לפחות. ארגונים שקיימים פחות משנה יכולים להגיש מועמדות לסטטוס pending b-corp. שמשתף עם בעלי העניין את המחוייבות של הארגון להטיב עם הסביבה והחברה.
אין גודל מינימום או מקסימום, גם עצמאים וגם תאגידים בינ"ל יכולים להגיש מועמדות.
האם יש צורך לשנות את המעמד המשפטי של הארגון שלי כדי להיות בי קורפ?
במדינות מסויימות יש מעמד חוקי לb-corps.
ישראל עדיין לא שם לצערי :) כל ארגון שרשום כארגון למטרות רווח יכול להיות בי קורפ.
מה ההבדל בין בי קורפ לחל"צ? חברה לתועלת הציבור היא אינה למטרות רווח, בעוד בי קורפ מהווה ארגון למטרות רווח, שגם מטיב עם הסביבה והחברה. כמה עולה לעשות את התו? העלות משתנה בהתאם לגודל החברה. היא מתחילה מ1000$ לשנה.
"המותגים שישגשגו בשנים הקרובות הם אלה שיש להם מטרה מעבר לרווח " -ריצארד ברנסון
אם יש לך עסק ורצון להטיב אבל לא ברור כל כך איך- אשמח לעזור!
אפשר לשלוח לי מייל כדי לקבוע זום הכרות ללא תשלום.
באהבה,
הדס
Comments